קרן השתלמות היא תוכנית חסכון נהדרת. למעשה, לא אגזים אם אתאר אותה כמוצר הטוב ביותר הקיים כיום לניהול השקעות בשוק ההון. הסיבה המרכזית לכך היא שקרן השתלמות מקנה הטבות מס הן בגין הפקדות עד התקרה (במעמד שכיר או עצמאי) והן בשל כך שהיא פטורה מתשלום מס רווחי הון.
הפטור ממס רווחי הון מהווה עבורנו תמריץ לשמור על קרן ההשתלמות לטווח ארוך ככל האפשר, מאחר ובכמעט כל מוצרי ההשקעה האחרים אנחנו משלמים 25% מס בגין הרווחים בעת משיכה חד פעמית, ובקרן השתלמות לעומת זאת - הרווחים הם כולם שלנו.
אם כך, איך בוחרים קרן השתלמות, לאילו פרמטרים יש להתייחס - ומה חשוב להכיר? מידע חשוב מחכה לכם בשורות הבאות, אז שתהיה קריאה מועילה.
1. אופי ההשקעות
כחלק מאופן הניהול השוטף של הקרן, ניתן לבחור בסוגי ניהול שונים - בניהול אקטיבי, בניהול פסיבי, בניהול עצמי או לבחור בית השקעות המציע השקעות מיוחדות כמו קרנות השקעה פרטיות או קרנות חוב.
רוב הכספים של הציבור מנוהלים באפיקים אקטיביים ומשמעותם שוועדת ההשקעות של הגוף בוחרת את ניירות הערך ובוחרת איפה להשקיע, וזאת בהתאם למדיניות מסלול ההשקעות שבחרנו.
ניהול פסיבי משמעותו היצמדות למדדים השונים כמוצר מובנה של בית ההשקעות.
ניהול עצמי, הקרוי גם IRA, משמעותו שהחוסך בוחר/מנהל באופן עצמאי את תמהיל ההשקעה שלו בהתאם למגבלות הרגולציה.
קיימים גם בתי השקעות אשר מציעים מסלולי השקעה ייחודיים כמו תמהיל של קרנות השקעה פרטיות או קרנות חוב.
2. היצרן / מנהל הכספים
בתי ההשקעות השונים מציעים היסטוריית השקעה שונה, אסטרטגיית השקעות שונה ותמהיל השקעות שונה. ישנם נושאים ופרמטרים נוספים שאפשר וכדאי להתייחס אליהם בעת בחירת הגוף המנהל, כמו למשל:
מוניטין הגוף המנהל
האם הבעלים של הקרן הוא איש השקעות, והאם הוא מעורב בהשקעות?
האם הבעלים חווה משבר, וכיצד הוא התנהג והתנהל במהלכו?
האם קיימת יציבות בהנהלת הקרן?
מהו גודל הקרן?
מהי פילוסופיית ההשקעה של הקרן?
את כל זאת ניתן לבדוק על סמך ההיכרות עם הקרן ועל סמך ההיסטוריה שלה. יש לדעת שלמרות שהמידע הזה בעל ערך רב, קשה להשוות בין המנהלים השונים, ולכן ההמלצה היא לנסות להבין את התשובות לשאלות הללו מאתרי האינטרנט של חברות הביטוח ובתי ההשקעות השונים או להיעזר במומחים אשר מכירים את השטח ויודעים לגבש דעה על מסך.
נתונים נוספים שמאפשרים לנו לקבל החלטה טובה נוכל למצוא באתר הממשלתי הנקרא גמל נט, בו נוכל לבצע בדיקות והשוואות בין הגופים והמסלולים השונים, ולעשות זאת לאורך טווחי זמן שונים – וכך לקבל מידע נוסף. כעת נבחן איזה מידע נוכל לקבל באופן ספציפי באמצעות גמל נט.
לפניכם צילום מסך מהאתר גמל נט ובו בצעתי השוואה לצורך מתן דוגמא בין גופים וקרנות השתלמות השונות. להלן הסברים לגבי המידע הקיים באתר ומה משמעותו עבורנו
3. רמת סיכון (תחת שם קופה בטבלה)
בתי ההשקעות השונים מציעים מגוון רמות סיכון, החל בצד הסולידי של מסלולי השקעה המציבים רמת סיכון נמוכה מאוד, וכוללים אג"ח ממשלתי או פיקדונות, ועד לצד השני של הסקאלה, בו מצויים מסלולי השקעה עם עד 100% חשיפה למניות.
נהוג להתייחס לאחוז המניות בתיק כאינדיקאטור המרכזי לבחינת רמת הסיכון שלו, אך גם מוצרי השקעה אחרים מציבים רמות סיכון משתנות, וסיכון טמון גם בבחירת ניירות ערך מסוג אחר - ולא רק מניות.
את רמת הסיכון נבחר בהתאם לאסטרטגיית ההשקעה הכללית בתכנון הפיננסי שלנו ומתוך היעוד שאנחנו מייחסים לקרן.
4. תשואה
ניתן לבדוק נתוני תשואה לפי פרק זמן שאותו אנחנו מגדירים, זאת יכולה להיות למשל תקופה של שנה או עשר שנים, וכך לקבל שיקוף לגבי ההיסטוריה של הנתונים.
כאשר נבקש לבחון את היסטוריית התשואות של בתי השקעות שונים ולהשוות ביניהם, חשוב שנעשה זאת בין מסלולים של אותה הקטגוריה.
כלומר אם בחרנו בבית השקעות א' במסלול ההשקעות ה –"כללי", יהיה נכון לבדוק זאת מול המסלול המקביל בבית השקעות ב' - כלומר להשוות "תפוחים לתפוחים".
למרות שמסלול השקעות "כללי" למשל יכול לגלם בתוכו תמהיל שונה בין בתי ההשקעות השונים, נהוג לייחס למסלול אותה רמת סיכון לצורך ההשוואה גם אם איננה מדויקת.
אז כאמור ניתן לבחור תקופה ספציפית שמעניינת אותנו לצורך השקעה ולבחון את התשואה המצטברת לאותה התקופה, אותה ניתן לראות תחת הקטגוריה "תקופת דיווח".
בנוסף המערכת בכל מקרה תציג לנו בתור ברירת מחדל תשואה ממוצעת ל-3 ול-5 השנים האחרונות.
5. מדד שארפ
מדד המשקף ביצועים של תיק השקעות ומודד את עודף התשואה ביחס לסיכון. המדד אמור לשקף עד כמה התשואה שהתיק הניב מפצה את המשקיע על הסיכון שהוא לקח על עצמו. בשורה התחתונה, מדד שארפ גבוה יותר יצביע על תוצאות טובות יותר.
6. דמי ניהול
בעמודת דמי הניהול ניתן לראות את דמי הניהול הממוצעים של הקופה הספציפית. קיימים מספר גורמים המשפיעים על גובה דמי הניהול:
א. קבלת תנאים מועדפים דרך המעסיק – הסדר של המעסיק עם הקרן.
ב. סכום כסף בקופה – ככל שהצטבר יותר כסף בקופה, כך נוכל ליהנות מדמי ניהול נמוכים יותר.
ג. אופי ההשקעה – ניהול אקטיבי / פאסיבי / קרנות השקעה פרטיות. לכל סביבת השקעה דמי ניהול משלה.
ד. התמקחות באופן עצמאי א לחילופין דרך סוכן ביטוח או משווק.
ה. היסטוריית תשואות – גופים שמציגים היסטוריית תשואות מובילה לאורך זמן יהיו קשיחים יותר בדמי הניהול שלהם ויהיה קשה יותר להתמקח איתם.
וכמובן שאין תשואות העבר מעידות על תשואות העתיד.
7. יתרת נכסים
תחת קטגוריית יתרת הנכסים ניתן לראות כמה כסף הקופה מנהלת. בקופות קטנות כל מהלך יהיה בעל השפעה גדולה ורחבה יותר על התשואה מאשר בקופות גדולות – בין אם באופן חיובי או שלילי.
8. צבירה נטו
נתון זה משקף את הכסף שנכנס ויוצא מהקופה ומאפשר לנו לראות את הנתונים בהקשר של קופה ספציפית.
אם הצבירה שלילית בתקופה שבחרנו, סימן שיצא ממנה כסף. אם הצבירה חיובית, משמעות הדבר היא שהועבר כסף לקופה.
הצבירה נטו למעשה משקפת את מה שהשוק חושב על אותה הקופה, משמע את האופן שבו הוא בוחר להצביע ברגליים. זהו נתון מעניין שבהחלט כדאי להתייחס אליו בעת בחירת הקרן.
9. הלוואות ואפשרויות מינוף
הגופים השונים מציעים תנאי הלוואה ומינוף שונים בכל הקשור לחמישה פרמטרים:
מתן ההלוואה
אחוזי המימון
משך הזמן המקסימאלי
גובה הריבית
אילו סוגי הלוואות ניתן לקחת – שפיצר/גרייס/בלון.
10. מדד שירות
מדד השירות של משרד האוצר משקף עבורנו את איכות השירות שמציעים הגופים השונים. אם אתם פועלים דרך סוכן ביטוח/מתכנן פיננסי, לא בטוח שהמדד הזה רלוונטי עבורכם, כיוון שאתם מקבלים את השירות מהגורם שמטפל בכם, אך הוא בהחלט רלוונטי עבור מי שפועל באופן ישיר למול הגופים.
לסיכום
יש לקבל את ההחלטות על קרן ההשתלמות ולבחור אותה מתוך תכנון פיננסי מקיף ומתוך הצבת יעד ברור ומוגדר לקופה. באפשרותנו היכולת לאסוף נתונים על כל קופה באופן קל ופשוט, והם יעזרו לנו לקבל החלטה מושכלת לגבי הקרן שנבחר.
